ג’נדר בנדר Gender Bender

עידן כהן מתאר את יצירתו החדשה כאוטוביוגרפיה דמיונית-דמונית החוזרת לשנות ילדותו והתבגרותו בשנות ה 80.
"אתה מבין אני…גדלתי על הדימויים האלו של חסמבה, חכמה ישראלית, בלורית וכוח. המון כוח.
בסביבות גיל 11 התחלתי לקרוא עיתוני נוער- ולדמיין, ולחלום שגם אני אהיה בעליו הגאה של קארה בלונדיני על ראש שזוף, עיניים תכולות ואף מסותת- סביבי חברי וחברותי צוחקים ונהנים אוהבים להיות הם, אוהב להיות אני. אני אני."
ג'נדר בנדר מפרקת ומאחה את שנות ה80 לחתיכות ומקטעים של עבר והווה ומציגה שיירי תקופה של פאנק, מוסיקה חתרנית, בועטת ודימויי מגדר מתעתעים. היצירה מעלה דימויים בהשראת שנות ה 80 ועוקבת אחר התפתחות ומעברים של אסתיטקות מגדר, חברה ומרחב- משתעשעת ומהתלת בדימויים מוקצנים של גבריות ונשיות, כלל ופרט- ומרכיבה מהם פסיפס עשיר וצבעוני על ציר הזמן שבין שנות ה80 לעת העכשווית.
יש שפה חזקה, אומה חזקה, לאום חזק ומין חזק. בין ישראל והאתוס הקיבוצי, האסתטיקה הסגפנית סוציאליסטית לבין תרבות הפאנק נוער הפופולארי של שנות ה80 בלונדון ובארה"ב- בשנות ה 80 נדמה והיתה עלייה של גבריות אחרת.
מה קרה מאז ומדוע גוועו כוחות אלו והותירו אותנו מתבוססים בחברה מאצ'ואיסטית, מיליטנטית ולאומנית?
היצירה חושפת, מלבישה ומפשיטה אסתטיקות ממין שונה, ממקום וזמן שונים- מתכתבת עם גבריות ונשיות אחרים ומציעה לוותר על תפיסת הגבריות ההגמונית השלטת… כזו שיוצרת מעטה קרח עבה, מעל אוקיינוס של אפשרויות.

עידן כהן נתמך על ידי משרד המדע, התרבות והספורט, המדור למחול.