דואט לרקדנית וזמרת.
נקודת המוצא של בה זה 2020 היא השאלה – ׳במה אנחנו בעצם מתבוננים כשאנחנו צופים במחול׳?
ביצירה אני משמיעה שוב ושוב הקלטה של בתי שואלת ׳בה זה?׳,
השאלה איתה אני מנהלת דיאלוג בעבודה היא אותה שאלה שבחיים מחוץ לסטודיו ביקשה ממני להגדיר הכל, כל הזמן. פסקול דומה מתקיים ביחסי עם היצירה, הצופה ומסירת המשמעות.
תוך כדי תנועה, בעוד הגוף לובש ופושט צורה, אני מבקשת להשהות את הרגע שבו המתבונן מבין משהו אודות התנועה בה הוא צופה.