אוסנסיה היא דואט הנרקד על ידי רקדן/רקדנית אחד/אחת. היא נוצרה במהלך תקופת סגרי הקורונה, ומתעסקת בגוף ובהיעדרו, באפשרות של מגע, ובחוסר ההיתכנות של אפשרות כזו. בין השתוקקות לתסכול, הרקדנית קרן לוריא פרדס (קאסט מקורי אריאל גלברט) פועלת ונעה במרחב הריק, כמי שמתקשרת עם דברים בלתי נראים. תהליך היצירה כלל פיתוח חומרים של דואט של שני רקדנים כאשר היה ידוע מראש שרקדנית אחת ״תוחסר״ מן העבודה. על ידי המנגנון הכוריאוגרפי של החסרת הרקדנית, השימושיות של החומר התנועתי כמו נעלמה. בהיעלמותה, חשפה מה קורה לתנועה כאשר המוטיבציה שלה איננה נראית והפוקוס זז לחלל הנגטיבי שלה. הקהל נעשה עד לגוף החש והמושפע, מבלי לראות את מקור פעולתו. האם אלו השדים שלה? האם זוהי הסביבה וכוחותיה – הדברים עליהם אין לנו שליטה – הגורמים לתנועתה ולתנועת הדברים בכלל?
הדואט לרקדנית יחידה מעלה תהייה יותר מאשר מציב תשובה החלטית, ומבקש לתת צורה לחסך בנוכחות גופנית משותפת, כפי שנכפה עלינו בתקופת המגפה וכפי שהחיים מול מסכים גורמים לנו.
