היצירה Man O To נוצרה ב-2016 למוזיאון תל אביב.
המוזיאון דומה יותר למועדון מלתיאטרון – למסיבה ניתן לבוא בשעות שונות, לדבר עם החברים, להגיב לחוויה. לצד זאת, החופש שמאפשר המוזיאון מתארגן במהרה גם הוא בתבניות צפויות, עד כדי כפיית הסדר המוזיאלי על המבקר. החושך לא יורד עליו כמו באולם התיאטרון – האור הבוהק ממשטר אותו והצללים נותרים בחוץ. העבודה Man O To (בפרסית: "אני ואת/ה" – כותרת שירו של המשורר רומי), נפתחת בזחילה מקדימה ברחבי המוזיאון ששוברת את ההתייחסות המקובלת לחלל. החלק המרכזי של העבודה מבוסס על אסתטיקה של מסיבה ומשלב בין קטעי תנועה של מחול עכשווי לבין ריקוד "קלאבי" השואב השראה ממוסיקה אלקטרונית ומעולם האופנה. האם עולם הפופ יציל את המוזיאון מהמשטור הממוסד? האם המוזיאון יצליח לתקף את תרבות הטראש?
