ברווז צמחוני, אין בו יצר טורף שמייצג את הפרא והאש שקיימים בבעלי חיים טורפים. הוא אינו משמיע קול ששווה אזכור כמו התרנגול, הוא לא מפואר ויפה כברבור, הוא לא יכול לעוף כאווז, על היבשה הוא הולך כמגושם בגלל כפות רגליו בעלות הקרומים, הוא שוחה במים אך אינו תלוי בהם ויכול להתקיים במקום ללא מקווה מים לשחות בו. הוא פשוט חי, בלי דרישות מיוחדות, בלי כוונות, בלי תלות בדבר מלבד מזון ושתייה.
היצירה משמשת כמטאפורה להתרסה על העולם ההישגי בו אנו חיים. נראה כי הברווז עצר בזמן שכולם המשיכו, ניסו והתפתחו, הברווז בעיינו ובדמותו, מסתפק בעצם היותו חי.
העולם סביבו ותרבות האדם לא הסתפק בכך הלבישו עליו סיפורים, אגדות ומעשיות, והתייחס אליו ככלי למטרתו האישית בלבד – פיטם אותו, צד אותו, אכל אותו, מילא כריות בנוצותיו.
כל זה והוא רק ביקש להיות קיים.
מהעיתונות:
"היצירה barvaz, של הכוריאוגרף יוני סוטחי, היא לא רק הדובדבן בקצפת אלא בעיקרה אחת היצירות המעמיקות ביותר שנראו על במת התאטרון-מחול שלנו… הרקדנית הנהדרת אורין יוחנן, שעמה יצר סוטחי את הדואט, חיה, כואבת ומרגשת את דמות הברווז שנחשף בהדרגה באנושיותו, וכל זאת בסיועה המסיבי של מיכל גיל שופעת האנרגיה".
(צבי גורן- אתר הבמה)
"הנגיעות התנועתיות במערכת יחסים של ניצול, של משיכה והתעללות – כל אלה יוצרים רבדים ופירושים שונים ליצירה בעלת עומק ועיניין רעיוני, המתורגמים לביצוע איכותי במחול"
(רות אשל הארץ, גלריה)
משך היצירה: 20 דקות.
