לצד תַּלְכִּיד יפהפה של צמחייה מסוגים שונים ומעין טחב, המשתלשל מהתקרה, בעיצובו של זוהר שואף, יוצרות בק והרקדנית מיכל סייפן אינטרקציה פיזית של תרכובת אורגנית כמערכת בעלת הגיון פנימי. (ענת זכריה).
עידית סוסליק כתבה:
ב-Esters לקחה טליה בק כמקור השראה "קבוצת תרכובות אורגניות" המכונה אסטרים (מתוך התכנייה), ותרגמה את הדינמיקה החומרית שהן יוצרות לכדי אינטראקציה גופנית שהיא מבצעת עם מיכל סייפן: תמונת הפתיחה מציגה אותן צמודות, זו מאחורי זו, כשזרועותיהן כרוכות סביב גופן, ובהדרגה הן עוברות בין מצבי תיאום תנועתי לרגעים שבהם המסלולים השונים שהן מחוללות יוצרים צורה שמתגבשת לכדי שלם. בו בזמן, התנועה האיטית והחקרנית מעניקה למימד הפיזי גם מטען רגשי אשר מעצב את ההתרחשות כחשיפה של אינטימיות עמוקה בין שתי נשים. רבדים אלו משתקפים גם בקונסטרוקציה גדולה שתלויה מהתקרה ומורכבת מתבליטי פרחים ועלים שמשתנים בצבעם, דימוי שהוא בבחינת הגשמה חומרית לאנרגיה הנובעת מתוך ה-"אסטריות" המתנועעות וגם לגוונים המתווספים לנפש דרך הקשר הגופני והרגשי העמוק.
אורה ברכמן כתבה:
… מי שמבינה לא מעט ביחסי אנוש וניחנה ברגישות מעודנת ודיבור תנועתי אנדרסטייטמנטי, היא טליה בק. לצדה מיכל סייפן כיוצרת שותפה לעבודה 'Esters'.
בק וסייפן לבושות בבגדי טריקו אפורים, בגדי עבודה בסטודיו שרקדנים אוהבים ללבוש. הרצון להצטנע במרחב, להעדיף פונקציונליות על סגנון-יתר של שתי המבצעות, עומד בניגוד גמור למעין ענן גדול שתלוי מעל ראשיהם ומורכב מחומרים המדמים צמחיה עשירה בעלת צבעוניות זוהרת שקשה להתעלם ממנו. את האובייקט עיצב זוהר שואף בכישרון.
מאחר והאובייקט המרהיב והאפל תלוי ולא זז, תוך זמן קצר הוא הופך לפרופ מן המניין ונתפס כחלק מהרקע, החלל, ואילו שתי הרקדניות מושכות להתבוננות מלאה בכל ניע וזיע שלהם. החומר המחבר אותן מורכב בעיקר מאמון ומהיכולת לנשום יחד עם האחר ואת זה הן עושות להפליא.
יש ביצירה היגיון פנימי צלול, תפיסת עולם בשלה, שמקורה בבגרות רגשית. המחול מרבה להשתמש בפעולות אוניסוניות שאינן קשיחות ומותירות מרווח למגע הייחודי האישי. זו עבודה קטנה, צנועה אך עשירה בדקדוקי הפרטים הזעירים וכובשת בנועם המואר שקורן ממנה.
