עבודתם של דיוויד קרן ותמר לם מתהווה במרחב שבין מחול, פרפורמנס וקונצרט מוסיקלי, תוך שהיא מצייתת לעיקרון מארגן שמותיר אותה פרומה ומובנית בו-זמנית. במרחב הבימתי פזורים חומרים שלקוחים מעולם דימויי אחד – חבילת קלפים ומצית, שירי פולק סנטימנטליים, גיטרה ויוקלילי, ספרים ומיקרופונים, חולצות משובצות וכובעי בוקרים, ושני פסלי כלבים דו-ממדיים. החומרים, כמו התנועה, מקיימים יחסים דו-כיווניים עם הנרטיב הספק-פנטסטי-הומוריסטי וספק-החיים-עצמם שהולך ונפרש לאורך העבודה: ברגעים מסוימים התנועה היא זו שמובילה את הפרפורמרים אל חפץ מסוים ומשמעותו מתגבשת מתוך האינטראקציה שהגוף מייצר עימו, וברגעים אחרים החפץ משמש כעוגן רעיוני וחזותי בתוך רצפים של תנועה ו/או מלל מופשטים. כך נוצרת פרטיטורה של זוגיות – אהבה, כמיהה ופרידה – שממוקמת על התפר שבין פרספקטיבת התודעה הרגשית לחווייתו הפיזית של הגוף.
ביקורת-
קול העיר ,נדב בן אוד-
אז מה מציע הפסטיבל? בתחום המחול ישנן שמונה יצירות שונות, כולן פרי יצירה של האמנים המשתתפים בפרויקט. אחת ההופעות המעניינות נקראת “Dog Walkers”, שיצרו ויבצעו תמר לם ודיוויד קרן. השניים יעלו על הבמה כשני זרים, שנמצאים בשום מקום ונאלצים להיעזר בכלי נגינה, מיקרופונים, שטיח כחול ומצית על מנת לשרוד. הכוריאוגרפיה שמאחורי מופע זה היא לא רק אלמנט שנועד להעצמת האווירה אלא מהווה חלק אינטגראלי מהמופע עצמו, כאשר היא יוצרת ומניעה את העלילה כולה. המוזיקה, שברובה מורכבת מיצירות פולק של אמנים שונים, מהווה גם היא מרכיב מרכזי ביצירה והצפייה במופע כולו היא כמו הליכה על חבל דק בין עולם המחול לעולם המוזיקה שמשתלבים יחדיו ליצירת במה ייחודית ובלתי שנכחת.
