"…אין ספק, זה המפרכס כך בתוכי, הרי זה המראה. זיכרון הראיה שבהיותו כרוך בחוש הטעם מנסה לאחוז בעקביו ולהגיע עד אלי…" (מרסל פרוסט -"בעקבות הזמן האבוד")
העבודה היא "טיול" בתוך נפשו של אדם חולה ומיואש , המציאות והדמיון אחד הם.
בהזיותיו עולה בבואת אישה, היא אהובה, היא אם, היא הוא עצמו. יחד הם עוברים בתוך זיכרונות שספק היו ספק לא היו. במקום בו חיה האשליה, הזמן עומד מלכת.
"bitterfly, של אור מרין ואורן נחום, שגם רקדו אותו, וליתר דיוק שיחקו אותו יפה. מעלתו הגדולה של הדואט הנוגע במתחם של תיאטרון-תנועה הוא בהומור הצורני והתנועתי, ולרגעים נוצרה בי תחושה שמדובר במערכון של סמואל בקט. ביצירה הזאת גם נוצר שימוש מעניין באבזרי הבמה, ובראשם השטיח הפרסי שהפך כמעט לרקדן השלישי."
(צבי גורן www.habama.co.il)
"שונה לחלוטין הוא ביטרפליי העוסק באדם חולה ומיואש. זהו מחול גרוטסקי אשר דמויותיו מזכירות את ד"ר קופליוס בונה הבובות החצי מטורף מן הבלט קופליה. כאן רוקדת הדמות לא עם בובות אלא עם אישה מוזרה. המחול מצחיק , מוזר וכמו שייך לעולם אגדות אירופאיות"
(רות אשל,"הארץ")
