אישה יושבת זקופה, ממתינה. האוויר שבתוכה, ישתנה ויעצב את עולמה. הגיל שלה, הנוף, הבית שלה, זיכרונותיה יתפרקו ויבנו מתוך מצב פיזי ותודעתי של המתנה. למי היא מחכה? ולמה?
שלומית פונדמינסקי יוצרת ומבצעת סולו, כאשר מושג הזמן הוא מרכיב מרכזי בו. היא בוחנת תנועה בתוך אירוע בו הגוף חסר אונים, סביל, ממתין, ומשתמשת בכך כעדות לסיפור ולמרכיביי אישיות. בתנאים מנמלים על הבמה היא שואלת על היחסים והזיקה בין הגוף הפיזי לדימוי מנטלי, מי מניע את מי?
הגוף כמיכל של זיכרונות, כתפאורה וכסיפור.
היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל תלאביב דאנס 2020 ובחשיפה בינלאומית 2020, בהפקת סוזן דלל.