אתה שבוי בתוך "די אן איי" חברתי ותרבותי מסוים. מיום הולדתך ועד יום מותך, אתה עובר במסלולים קבועים ומוחלטים מראש. מסלולים המורכבים ממסגרות הנמצאות כל הזמן בתודעתך בין אם במודע ובין אם לא, אתה מוצא את עצמך לא מעט נע על פס הייצור החברתי תרבותי לו אתה שייך. היצירה באה לבטא מצבים בהם יש קונפליקט בין צרכי הפרט לצרכי החברה, קונפליקט בתוך האינדיבידואל בין רצונותיו השונים, בין ה"אני" לבין הטייס האוטומטי של העדר החברתי.
בכולנו יש את הרצון לפרוץ את כוחו של העדר, כולנו יודעים שיש לזה מחיר, לעיתים מחיר כבד. בכולנו יש את הרצון ללכת בדרך ייחודית לנו, אנו מבינים שייתכן ורצון זה יותיר אותנו בודדים. לפעמים אנחנו חושבים שהלכנו בדרך ייחודית אבל מוצאים בעצם שהעדר הוביל אותנו לשם.
ככה אנחנו. בסוף אנחנו רוצים להיות שונים. כמו כולם.
