קריסטין, 2024

׳קריסטין׳ היא שרטוט כוראוגרפי המורכב מרצף של מנחים פיזיים דרכם מתגלגלת הרקדנית. תוך השתנות מתמדת, עוברת הרקדנית דרך מצבים שונים על ידי שינוי מנח הגוף והיחס שלו לסביבתה.
הסולו הוא המשך מחקרה של מאי זרחי מהשנים האחרונות על הקשר בין זיכרון לתנועה. דרך המפגש של זרחי עם הרקדנית עמית זרצקי, הן חוקרות איך הריקוד המתהווה נובע מהתמודדות עם כוחות בלתי נראים, שבעצם ריקודהּ היא הופכת לנראים עבור הקהל ועצמה. לרגעים ניתן לזהות הקשר או מילה למה שהיא עוברת, ואז הרגע חולף ואי הנחת ממשיך.
הסולו בנוי מהצטברות חוויות זו על גבי זו לכדי מונולוג תנועתי העונה לשם ׳קריסטין׳.