שלוש מיטות, שלוש דמויות ואימא אחת ששרה שירי ערש. הצלילים מרגיעים, אבל המילים מספרות על אהבה נכזבת, על עולם אפל ומלא אימה, על כאב ומלחמה. העולם החיצון מערער את תום הילדות, והשלווה מתחלפת בהתפכחות ובפחד.
שירי ערש הם מהזיכרונות המושרשים ביותר שאנו נושאים עמנו כל חיינו. מעבר לרגעי חיים אישיים, הם משקפים את התרבות וההיסטוריה של המין האנושי. הם התגלמות הקשר הפרטי והאישי ביותר בין הורה לילד. שירי ערש הם יצירות מרובדות המכילות רגשות, פחדים, אמונות ומסורות.
בעבודת המחול נדודי שירה, חוקרת ענבל אושמן את הפער בין ההגנה של החיבוק האימהי ובין העולם החיצון המאיים.
תאורה בסיסית, מערכת סאונד.
שירה: אילנה אליה
עיצוב תפאורה: עופר לאופר
עיצוב תלבושות: הגר בן אפרים ועקנין
פסקול: דורון בוטניק
העבודה נוצרה עבור פסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב 2016 בתמיכת מפעל הפיס.
תודות: אמיתי יעיש בן אוזיליו, עמית דרורי.