המנוי יכלול 8 מופעים אחת לחודש ביום שישי בצהרים החל מנובמבר 2024 ועד יוני 2025
עלות למנוי 425 ש״ח
תוכנית הסדרה
22.11- מיטל רז- ״מוות קטן״
אני רוצה שתדעו,
שלאמא שלי ולי יש את אותן ידיים בדיוק.
נשיות, אבל גסות, עם עור יבש מאוד וציפורניים שצומחות ארוכות
וחזקות. גם לסבתא גרציה היו כאלה, וגם הבת שלי קיבלה אותן.
אני רוצה שתדעו שעם הידיים שלנו אפשר לעשות הרבה דברים,
לחתוך ירקות ישר מעל לסיר, לקלוע צמה מהירה,
ללטף, לגרד, לצבוט ממש חזק,
וגם לעשות הצגות.
אפשר להפיח בהן דמויות וגם לנדוד איתן למקומות.
אני רוצה שתדעו שבהצגה הזאת,
אתם תראו את הידיים שלי
ותשמעו את הקול שלי,
אני אכניס אתכם לבית שלי, ואל הראש שלי.
אני רוצה שתבואו
ושתשארו אחר כך לדבר
כי אנחנו בחיים.
16.12- ארי טפרברג ״מסמך ללא שם״(יום ב׳ 20:30)
ארי יושב לבד על הבמה מול המחשב האישי שלו, ומקליד בזמן אמת במסמך Google Doc. את כל מה שהוא מקליד אנחנו קוראים. הוא כותב את עצמו, אות אחר אות. צולל לתיקיות נשכחות, מותח קישורים לעולם סביב, פותח את הטאבים של החיים שלו, משתף בתחושות וברגשות, ואומר המון אבל בקול אחר ובאופן אחר. בסוף הכול נמחק. נשמר בענן שבין ארי לבינינו, ומגובה בזיכרון המשותף. עד שייעלם גם משם.
17.1- מיכל סממה- ״קבוצת״
היצירה ׳קבוצת׳ הינה משימה קבוצתית. בגוף, בקול, במילה ובשירה, אנחנו חוזרים אל חומרים מחיי הַיַּלְדוּת בקבוצה, מגששים באפלת המקום והזמן. הזמן ההוא, הזמן הזה. מתוך חדוות המשחק והחרוז, עולים וצפים אימת הלילה, אלימות גלויה וסמויה, רעיונות סותרים, והבדידות של הגוף המשותף, האחד. כמו מחשבה טורדנית שאינה נותנת מנוח בעוד הילדים מנסים להירדם, על העבודה משתלטת פרקטיקה של עוֹדְפוּת, כפייתיות, חוסר שקט והתססה.
14.2- מיקה קופפר- ״אטיטיוד״
שני פרפורמרים, כוריאוגרפית ונגן קונטרבס, יוצאים למסע שוטטות. בקפדנות כאוטית הם מציגים לראווה שברי משפטים תנועתיים ומוזיקליים שאספו. דרך הרפטטיביות והזמן שנמתח, הם מנסים לייצר אינטימיות עם הפעולה עצמה וחיים את הדרמה של היחסים בין הייצוג לדבר עצמו.
7.3- אורלי פורטל סדנא+ מופע סולו חדש (השתתפות בסדנא כרוכה בתשלום נוסף)
4.4- איריס ארז-״געגועים לפנים״ בגירסה מחודשת!
העבודה געגועים לפנים נוצרה מתוך עיסוק מתמשך בטכולוגיה ואיך היא משפיעה על חיינו. דבר שהפך בקורונה לחלק בלתי נפרד מהקיום היומיומי שלנו. בנסיון לעכל דברים שעברנו בתקופה ההיא 3 חברות מאותו הכפר מפרקות את התנועה, הגוף והשפה ומנסות להרכיב ממנה דברים חדשים. הריקוד לקח השראה מדימויים ידועים מתולדות האמנות ומתקשורת של זום, פייסבוק ואינסטגרם כמו גם משחקי מחשב, בהם לדימוי יש מקום בולט ולשיבושים יש דרך ליצר משמעות חדשה. הסלולארי, שהפך לאיבר מגופנו, מרחיב ומצמצם את אפשרויות התקשורת בינינו ומאפשר לנו מרחב גדול למשחק ויצירה.
30.5- יוסי ברג ועודד גרף- ״פולחן האביב״
עבודה לארבעה גברים שבה שבים הכוריאוגרפים יוסי ברג ועודד גרף אל "פולחן האביב", יצירתו המונומנטלית של איגור סטרוינסקי, שנוצרה במקור, ערב מלחה"ע ה-1, כדי לבחון אתוסים של פולחן, הקרבה וגבריות בתוך הקשר מקומי ועכשווי. ברג וגרף רוקדים ביצירה לצד טל אדלר אריאלי ואבשלום לטוכה, כשיחד, מגלמים הארבעה בגופם מגוון דימויים סותרים מתוך הזיכרון הקולקטיבי, ונעים בין ביטויים של מיניות סוערת, יצריות ואלימות – לחמלה, רוך ועדנה. העבודה נעה בין עבר לעתיד, ומעלה שאלות אודות הקשר שבין כינון הזהות הגברית, מיניות והערצת המולדת – ודרך גוף, טקסט ותנועה, מבקשת להציע פולחן מסוג חדש. העבודה עלתה לראשונה בשנת 2017 וכעת זוכה לעיבוד מחודש.
13.6- אנאבל דביר- ״קרשנדו זָהָב ״
אֶפּוֹס כוריאוגרפי למחול-רוק ומוסיקה חיה המתרחש בהרי הקווקז המדומיינים והים השחור. זכרונות, מבנים עדתיים ומסורת מתווים את דרכן של כנופיית נשים לשלוט בעתיד סיפור חייהן.
במחול-הרוק ושירת הכפר שלנו, שַׁבְנוּ להתלהק ולאצור עוד רְחָמִים אל כנופיית השֵׁדוֹת שאנו. רגע הבחירה, ההכתרה, חוצה את ציר הזמן שלנו שוב. מי תילחם עבורנו, בשבילכן.ם? תלחים את דם ליבה בזהב, חדורת פאתוס, טעונת גאווה; תהפוך היא ללֶשֵׁד עצמותיה מול השלד של עצמה.
בדיוק כאן מתחילים שירים וריקודים של מעשיה המשנעת טקסי קול ופולקלור בהשראת מדינת המזרח של הים השחור: גֵּאוֹרְגִיָה, וביקום מקביל שמוצאו מן הדמיון.
אנו חייבות אֶפּוֹס זה להיסטוריה הכתובה בדם.
המופע יכלול ערום חלקי ושפה גרפית
