"שבעת החטאים גאווה, עצלות, גרגרנות, קנאה, כעס, תאווה וחמדנות אינם מעשים אסורים, הם תשוקות אשר יובילו אותנו לפיתוי …כדבר שעושה אותנו אנושיים..״ (אביעד קליינברג, שבעת החטאים)
מהעיתונות:
"…ארדוס הולכת ותופסת מקום חשוב יותר ויותר בין קבוצת היוצרים העצמאיים. יש לה יד מאד מיומנת בבניית קומפוזיציות מורכבות ודינמיות, חוש תזמון מעולה, עין רגישה להתרחשויות בינאישיות שמספק מגוון רחב של פרטנות בהצגתן, ולבד מזה יש לה חוש בימתי אסתטי מפותח. כיוצרת היא מגוונת ביותר ובחושים נכונים נדמה שיש לה תפיסה כוללנית של מה שהיא רוצה להשיג, אולי עוד לפני שהיא עמוק בתוך היצירה, כי כל מרכיביה מתכנסים לאמירה אמנותית בהירה וכוללנית. המוסיקה הקשוחה, הרוקיסטית מחזקת את התפיסה התנועתית וכל אלה מודגשים על ידי תאורה פשוטה אך מדויקת של –השם חסר בתכניה- שהציב שני פנסי תאורה קשוחה מהצד קדימה באלכסון דרך מסך דק של עירפול…"
(אורה ברפמן- ריקודיבור / DanceTalk נובמבר 2013)
"…ארדוס וכל אחד מרקדניה המצוינים… יצרו דמויות שהתחברו זה לזה, התנגדו זה לזה, התבודדו, נמלטו וחזרו וביחד יצרו את התחושה שאנו צופים באימון "קרבי" של יחידת עילית, משטרתית, שאמורה לשחרר לחצים חברתיים ביד חזקה ובזרוע נטויה. היצירה מרתקת באנרגטיות רבת העוצמה שלה המתקדמת בהתאמה ברורה לציטוט שארדוס מביאה מאביעד קליינברג, על פיו שבעת חטאי המוות אינם מעשים אסורים אלא התשוקות שמוליכות אותנו לפיתוי וזה "החומר שעושה אותנו אנושיים". וכך, אנשי היחידה, שהמשימות שלה לוחצות ומעיקות, נחשפים בחולשותיהם, בפחדיהם ובהעמדת פנים מאצ'ואיסטית, במשיכה הומו-ארוטית גלויה, בגרגרנות רעבה, ובשפע מחוות שמובלטות על ידי הצבע המיוחד של הבמה, בתאורה מרתקת של יעקב ברסי…"
(צבי גורן –אתר הבמה נובמבר 2013)
בכורה- נובמבר 2013 בפסטיבל הרמת מסך
בשנת 2018 העבודה הועלתה ב- Broun Univercity בגרסא של עשרה רקדנים (נשים וגברים).
בשנת 2019 העבודה עלתה כתערוכה במוזיאון על התפר, ירושלים כחלק מהתערוכה "דמוקרטיה עכשיו". למידע נוסף לחצו כאן!
***ישנה אפשרות להעלות את העבודה מחדש עם להקות ואנסמבלים אחרים.
קישור- חלק ראשון: http://vimeo.com/80668100
קישור- חלק שני : http://vimeo.com/80675387
