'גרביטאס' הוא מופע המשלב אקרובטיקה ומחול. המופע מתרחש על משטח מקפיץ, כלי שהוא במקור מיועד ללימוד אקרובטיקה. אנחנו משתמשים במשטח כדי לייצר סוג חדש של יחסים עם כוח המשיכה וכדי ליצור שפה תנועתית שלא היתה מתאפשרת אחרת. אנחנו נופלים מתרסקים וקופצים. אנחנו משתעשים, מתחרים ורוקדים יחד ולחוד.
הוצג מעל ל- 100 פעמים, במעל ל-10 מדינות, זוכה פרס ראשון בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית מחול שלם 2016.
"הדואט "Gravitas" של אופיר יודילביץ' מרשים בלהט שלו ושל אשר רט לחשוף את גוף הרקדנים לגילוי אפשרויות תנועה הנולדות מתוך התמסרות לכוח המשיכה. כדי לבדוק מה קורה לגוף כשאין כוח משיכה הם מנפחים מזרן גדול שנהפך למשטח. עומדים ונופלים מלוא קומתם לכיוונים שונים, או לפעמים משנים את הבסיס. בקטע אחר הרקדנים מטפסים זה על זה, נופלים למזרן מגובה, כמו מתוך קרש ניתור בברכת מים כשהם סלטות באוויר. בנחיתה הם מתמסרים לצורניות השונה שנוצרת בגוף. בשלבים המתקדמים הם רצים על המזרן, מעיפים עצמם באוויר, מתברגים, עושים קטעי אקרובטיקה למיניהם. היופי הוא השילוב של המאמץ הפיזי האדיר הנמהל בתענוג להתמסר לנפילה לאחר שהוסרו החסמים. זהו חומר גלם שעשוי לשמש יוצרים להרחבת גבולות התנועה במחול." (רות אשל, הארץ)
"גם התנועה האורגנית של המרחב, ושל האדם בתוכו, זוכה להתייחסויות מעניינות. המופע "Gravitas" של אופיר יודלביץ' (בשיתוף הזירה בין–תחומית בירושלים) חוקר את כוח המשיכה, יסוד כמעט מובן מאליו במפגש של האדם עם סביבתו, כל עוד הוא לא נופל. יודלביץ' ממקם את עצמו ואת שותפו ליצירה, אשר בן שלום, על מזרון מתנפח בתוך זירה תחומה באמצע הכביש. כבר בבחירה זו מסב המופע את תשומת הלב לעצירה המוחלטת של האינרציה הרגילה של הרחוב, ומציע במקומה התבוננות מקרוב בסוג אחר של תנועה. מה שמתחיל כניסיונות בסיסיים לשמור על שיווי המשקל, שכל אדם מכיר וחווה בשגרת יומו, מתפתח לאינטראקציה פיזית מאד שמשלבת מחול עכשווי, קפוארה ואקרובטיקה, ומאתגרת את כוח המשיכה בצורה קיצונית שאינה קיימת במציאות." (עידית סוסליק, (Posham.co.il)
"GRAVITAS – הכוח המפתיע…את הכוח הזה הוא בחר לבחון בדואט של הכוח (משיכה או התנגדות) הגברי, על משטח מתנפח מיוחד שמהרגע הראשון יצר בי התחושה שאני צופה בשידורי האולימפיאדה, במכשיר הקרקע שעליו יוצרים המתעמלים תרגילים עוצרי נשימה הגוברים על כוח המשיכה. בהחלט גם ענף הטרמפולינה נכנס לתמונה בזכות כוח ההקפצה של המשטח. הכוריאוגרפיה של יודלביץ בביצועו יחד עם אשר בן שלום, גבה הקומה ומוצק כמתעמל אולימפי, התפתחה בהדרגה מסדרת תרגילים פשוטה אל מהלכים שבהם נבחנה כפילות היחסים המיוחדת של הכבידה. אכן, מעלה מטה, כמוצהר, אך בהקשר הבין אישי אף יותר מבמרחב שבין שמים לארץ. ככל שמערכת היחסים קיבלה את אופיה, בקטעי סולו או בזוגיות, בחיבורים פיזיים או בהקבלות, בהתייחסות ובהתבוננות ההדדית, כך צצה מאי שם התחושה של נוכחות כוח מחולי מפתיע המושך אל הבסיס, אל יסודות הבלט הקלאסי הנחבאים, מסתתרים כמבוישים, במרתפי המחול בן זמננו, וכמובן . זה התחבר גם אל המתעמלות בתרגילי הקרקע שמרכיבי הבלט מוליכים אותן בביטחה בין ההתרסות שלהן כנגד כוח המשיכה. " ( צבי גורן, אתר הבמה)
