על רקע עידן הקורונה, שבו אנו תקשרנו דרך רשתות חברתיות בעיקר באמצעות הראשים שלנו, נבדוק את הפרוטומה (פסלי ראש וצוואר היסטוריים) העכשווית, והשפעתה על תפיסת הזמן המשתבש, הקיום החלקי והקשר האנושי. זהויות חומקות והרצון להנצחה עוברים בין האישי לאנונימי, למשובש, למתוקן. מה מספרים לנו הדימויים של חיינו על הזמן שלנו? ועל הנצח? "געגועים לפנים" עלה לראשונה כמופע דיגיטלי במסגרת פסטיבל מחולשלם ועתה הוא חוזר כמופע חי. בנסיון להבין את המעבר מהמסך אל הבמה אנחנו מזמנות אתכם.ן למעין טקס מעבר שסופו עדיין לא ידוע. מה קורה לגוף, לזכרון, מה נצבר ומה נשכח ולאן מועדות פנינו. הגוף כתוצר היברידי של תקופה, בתהליכים שהואצו בשנות הקורונה, מקבל גשמיות באופנים שונים ואתן.ם מוזמנות.ים לקחת חלק בתהליך הזה .
מספר משתתפים: 3
מספר האנשים הדרושים להקמת המופע: 2
מספר מפעילים במופע עצמו: 2
מספר פנסים בהם נעשה שימוש במופע: 35
מערכת סאונד נדרשת: מערכת סאונד בסיסית להשמעת טרקים
צרכים מיוחדים : מובינג לייטס.
כוריאוגרפיה: איריס ארז
רקדניות יוצרות: מיכל ארד, רות ולנסי, איריס ארז
מוסיקה: גיא שרף
עיצוב תאורה וליווי אמנותי: נועה אלרן
עיצוב תלבושות: רוזי כנען
הפקה: סיגל דהן
העבודה עלתה בגירסה דיגיטלית כהפקת מקור בפסטיבל מחול שלם 2020