סולו בביצועה של אורלי פורטל, הופיע בגרסה קצרה בפסטיבל ישראל.
בהשראת "המונולוג של איקרוס" מאת שמעון אדף
"רַק מְקוֹמוֹת חַסְרֵי אַהֲבָה זוֹכִים לְאַהָבָה מֻחְלֶטֶת" – כותב המשורר שמעון אדף בשירו "שדרות". מילותיו מחזירות את הכוריאוגרפית אורלי פורטל אל קרית שמונה, עיר הולדתה.
הבלוק שבו גדלה פורטל בקרית שמונה, על קירות הבטון החשופים שלו, הגדיר את זהותה, ובו בזמן כלא בו את נפשה. בכוריאוגרפיה לרקדנית אחת חוזרת פורטל אל הניחוחות, אל הקולות ואל מראות הטבע הצפוני שליוו את צעדיה הראשונים ככוריאוגרפית ונטעו בה את התשוקה לנוע בריקוד פולחני משוחרר מהגדרה. מלוּוה בשירה חיה בערבית-מרוקאית ובעבודת וידיאו שפותחת חלון לקירות ה"שפריץ" המוכתמים בבוץ, ה"בלוק" מהדהד מטענים תרבותיים מבית, וחושף חדוות יצירה ראשונית וטהורה, שהייתה שם, שנמצאת כאן, שאינה כפופה לזמן או למקום.
לָקַח לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה לֶאֱהֹב
אֶת הַחוֹר בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם הַזֶּה.
פַּקְעוֹת הַכֻּתְנָה הֵפִיצוּ לֶהָבָה לְבָנָה
וְהָרוּחַ הָיְתָה בְּעוֹכְרֵי הַבְּרוֹשִׁים,
עַד שֶׁרָאִיתִי לרִאשׁוֹנָה,
בְּעַיִן נְכוֹנָה,
אֶת הַבָּתִּים חַסְרֵי הַתִּחְכּוּם תַּחַתְ גַּג הָעֲנָניִם,
עַד שֶׁשָּׁמַעְתִי
אֶת הַהֶמְיָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַרְחוֹב.
לַחַשׁ אַחֲרוֹן שֶׁפָּלְטוּ גַּלֵי הָאַסְפַלְט
הִתְעָרֵב
בְּרַחַשׁ טְרִיקַת הָעֶרֶב עַל הַקַּרְקַע,
כְּקוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה נִשְׁכַּחַת, שֶׁבָּגָד בָּהּ
וְסִפֵּר אֶת הָאֶמֶת שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה
לְהַסְתִּיר בְּפָנֶיהָ.
עַשֹרוֹת שָׁנִים שֶׁל שְׁחִיקָה
לִמְּדוּ אֶת הַיְּלָדִים לְלַטֵף אֶת הַמַּיִם בָּאֶבֶן,
לְשַׁכְשֵׁךְ בִּשְׁלוּלִיוּת סִירוּת נְיָר בְּתִקְוָה מְגֻחֶכֶת.
עֲבָרָן הַקִּרְקָסִי שֶׁל הַנְעָרוֹת פָּרָח בְּהֶנֶף שֶׁל חֲצַאִית
כְּשֶׁהֶהָמוֹן נִסֵּר אוֹתוֹ בְּמַבָּטוֹ.
רַק מְקוֹמוֹת חַסְרֵי אַהֲבָה זוֹכִים לְאַהָבָה מֻחְלֶטֶת.
שמעון אדף, ׳המונולוג של איקרוס׳ , ׳שדרות׳ – הוצאת גוונים.
