מאת ובביצוע נועה שילה ועינת גנץ
"תביא מים, תביא יין, מלצר,
תביא לי זרי פרחים, תביא-
בא לי להתאגרף עם ארוס."
(אנקריאון)
"…כל גרגר באבן זו, כל הבהוב מינרלי של הר זה שטוף הלילה כשלעצמו הוא עולם. עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא לבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר."
(המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי)
בין שני הטקסטים הנ"ל, אנו תוהות על מהות החשק, מה מצית את התשוקה?
מתי היא כמו נשלטת על ידי דיוניסוס, משכרת, מתעתעת ומרחיקה מהמציאות, מביאה סכנה וגאולה בו זמנית?
מתי היא לעזר, יצר חיים מעורר, מציל מכאב החידלון האנושי? איך למצוא את הליבידו כשנדמה שאיננו?
החלוקה בין האלוהי, הנשגב והפנטסטי לבין מפגשים אנושיים כואבים עם מציאות של חולי, מוות וקשיי היומיום אינה דיכוטומית. אנו מתחככות בחיים על כל גווניהם ופוגשות את הארוס גם בתוך מלחמות המציאות; לפעמים זאת בריחה, לפעמים העמקה אל תוך עצמנו, לפעמים דווקא רצון לאיבוד עצמי, לפעמים זה צורך לשמר חיות בתוך חוויות מיתה פנימית ולפעמים פשוט דחף פיסי, פרימיטיבי, מהות יצירתית של אהבה.
אנחנו מחפשות בתנועת הגופים את מקור האנרגיה היצרית, הבוראת והורגת חיים.
אורך המופע: 50 דקות
מאת ובביצוע: נועה שילה ועינת גנץ
עיצוב תלבושות: רוזי כנען
ניהול חזרות: אלכסנדרה שמורק
ניהול אמנותי: רייצ'ל ארדוס
עין חיצונית: שלומית פונדמינסקי
ליווי קולי: מאיה פנינגטון
עיצוב תאורה: תמר אור
צילום סטילס: רוית זיו, נטשה שחנס
היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל מחול שלם 2024
היצירה פותחה בבית המחול מנשה, במרכז Zagreb Dance Center במסגרת חילופי אמנים עם מרכז מחול שלם. הפקתה נתמכה בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, הקרן ליוצרים עצמאיים ופסטיבל מחול שלם.