פרויקט אנה הינו שיתוף פעולה בין תמר בורר, יוצרת בימתית ורקדנית, לבין תמרה ארדה, במאית.
היצירה עוסקת בשאלת הקשר לארץ מנקודת מבט הבוחנת את הקונפליקט האנושי הקיים כאן: בין אמת פנימית למציאות פוליטית.
המופע מבוסס על דיאלוג רב פנים בין עולם הקולנוע לעולם הבמה, כאשר כל אחד מן העולמות מייצג לסירוגין את אחת המציאויות, הפנימית והפוליטית.
העבודה מצולמת באזור ירושלים ויהו"ש, במקומות כגון: גדר ההפרדה באבו-דיס, העיר העתיקה בירושלים, חברון, פאתי יריחו ועזה. חלק מן המקומות מצולמים בגישה דוקומנטרית וחלקם מבוימים.
הרקדנית שמופיעה על הבמה ובחלק מקטעי הוידאו מבטאה את המציאות הפנימית הנובעת מהחיכוך עם אותם מקומות.
המופע מורכב משלושה חלקים:
החלק הראשון עוסק בתכונות האדמה המשתקפות בטבע האדם, תכונות כגון: יציבות, מוצקות, פתיחות לקבל את ה"יש הקיים", יכולת לגדל ולהצמיח מתוכו פרי.
החלק השני מתאר מצב הטעון בתחושת חוסר אונים שנובעת מחוסר צדק חברתי. במקביל, מוצגת נקודת מבט אישית של אדם המתמודד עם פחדים הקבורים עמוק בתת-מודע.
החלק השלישי נותן ביטוי לתחושת חוסר היכולת לשנות את המצב, ועם זאת הצורך להתבונן בו.
השפה הויזואלית נעה בין מחוזות דוקומנטריים ריאליסטיים לבין מחוזות מופשטים ואישיים.
השפה התנועתית משלבת תנועה פנימית איטית ומפורטת עם פרצים פתאומיים ואימפולסיביים. שילוב זה מזמין להתבונן מחדש על הקיום האנושי ומרכיביו המרובדים.
היצירה שואבת השראה משיריו וספריו של מחמוד דרוויש, מגדולי משוררי פלסטין, ומנסה לשקף תכנים מכתביו דרך נקודת מבטן של היוצרות.
פסקול היצירה כולל: מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה בת-זמננו, שירה חיה ועבודה קולית של הרקדנית על הבמה.
התפאורה על הבמה מורכבת מפיסות גדולות של צמר גולמי שחור הפרוסות בתפזורת, בעוד הרקדנית נעה תחתן, בתוכן וביניהן, חופנים של אפר עצים אותם מפזרת הרקדנית על הבמה, ומערכת שינוע שבאמצעותה נתלית הרקדנית מהתקרה.
"במצור, החיים הם הזמן שבין זכרון ראשיתם ושכחת סופם" (מחמוד דרוויש)
מהעיתונות:
"יצירתן רבת הקסם של תמר בורר ותמרה ארדה היא יצירה של תאטרון- מחול- מיצג והנועזות שלה מעניקה לה משנה תוקף ומשמעות נדירים וחשובים.."
(צבי גורן, אתר הבמה)
"תמר בורר ותמרה ארדה מצליחות להמיס את הגבול וליצור שפה שיש לה נגיעה בפוליטי המקומי ומעבר לזה, באנושי באשר הוא.."
(הדס גלעד, מהות החיים)
