אביגדור הוא אירוע הנע על מרחב-ביניים, בין תרגול, מופע, וסביבת קיום.
אביגדור שם במרכזו את היותנו גוף, את הכמיהה לשוב אל הגוף, או אולי להתקדם אל עברו.
אביגדור הוא נסיון לייצר מרחב שהייה והשהייה – חלל בו אפשר להתבונן במה שגוף עושה.
אביגדור הוא התעקשות על מרחב הביניים, בו אפשר להשהות את הרגע בו הגוף נעשה דבר-מה קבוע, ודווקא נשאר בהתהוות ממושכת, בהיותו קונקרטי אך גם פיקטיבי, מלא תשוקה ובו זמנית מלא ספקות, באפשרות שלו להיות ״פשוט גוף״, ובו זמנית מלא קונפליקטים, יצוגים וניגודים.