מתברברות
מיכל הרמן וענת גריגוריו
המופע מורכב משני חלקים
מתברברות א
בתקופה הזו הלכנו לאיבוד. וזה לא שלא ניסינו למצוא. כל מפגש הוליד התחלה של פרק, בו לרגע ידענו איפה אנחנו. אבל כבר לא ידענו לאן אנחנו הולכות. ובכל זאת ניסינו, חסרות אמביציה של ממש, לבנות, לעצב, להתעצב, ליצור. אבל כל צעד הוא גם עצירה, כל מבנה הוא גם קריסה. בתוך פרקים של התברברות אנחנו מרשות לעצמנו לפנטז, להתמסר, להיות ברבורות, לוותר ולהמציא את עצמנו מחדש כשאנו נאחזות אחת בשנייה ובאיי האיבוד השבריריים שלנו.
מתברברות ב
"…וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" (מיכה ז', יט).
הגיע הזמן לזרוק. להתנער. כי כבר מספיק, כי די. אנחנו בוחרות להיפרד, להשליך יצירות קודמות, מחשבות, פרסונות, את הפרפורמטיביות, את הצפוי, את הלא-צפוי, את ההחיבורים, ההשתדלות, האמביציה, הדימוי, האובייקט, הסובייקט, הגוף, הגוף-לגוף, הנשימה, המאמץ, המנוחה. מה נשאר? אולי רק ההשלכה עצמה.
"…האתי והאסתטי מתלכדים באופן יוצא דופן, ובצירוף ביצוע סוחף בידי רקדניות ותיקות ובעלות נוכחות כובשת, הותירו רושם בלתי־נשכח" (רן בראון, הארץ).
