"בוא רגע, נשכב על הגב או נתגלגל.
אתה יכול להיות כל דבר שתבחר, וגם אני.
בוא נשהה בזה רגע, זו הבריחה שלנו אבל גם המציאות.
נשמח בשביל לשמוח, נשחק בשביל לשחק, ננוע כדי לנוע".
יצירה לשני רקדנים שמתקיימת כמופע זירה) 360 מעלות). במהלך המופע הרקדנים עוסקים בשינוי החלל תוך כדי שהם תוחמים אותו באמצעות סרטי בד בצורות שונות בין כיסאות הקהל. הרקדנים בוחנים את האופציות שלהם לנוע בין הסרטים, מעליהם ומתחתיהם. מגדירים לעצמם חוקים שונים, תפקידים ומטרות. כל משמעות הקיום שלהם בזמן זה הוא להמשיך לשחק ולהשתטות, להנות ולאתגר עצמם אחד עם השני בתוך אותה סיטואציה מרחבית בה הם נמצאים.
הקהל נוכח והוא למעשה חלק מתחימת החלל של הרקדנים. השיח בין הרקדנים המילולי והפיזי מתקיים בין שניהם ולפעמים גם מופנה לקהל וזה נחוץ להמשך קיום המחשק.
היצירה עוסקת ברצף משחקים ונעה בין שאלות של ילדיות, בגרות, חברות, פגיעות, דימון ומציאות.
