'הצפה' חושף את סיפורה של אישה ששרדה את היום שאחרי אסון נורא, כשלא נשאר כמעט שום דבר מהעולם שהכירה לפני. 'הצפה' מציג תמונה בימתית וויזואלית שמאפשרת לרגע לצופה להיות "ביום שאחרי" ולהרהר בחוויה ובשאלה, מה היה קורה אילולי הוא היה האיש האחרון עלי אדמות. המופע מנסה לייצר קשר בין הפנטזיה הויזואלית של "הסוף" לבין היראה או הפחד מהרגע הזה; בין הפעולות היומיומיות שאנחנו מבצעים מתוך הרגל לשינויי הסביבה שלנו ולעובדה שלא ככה סתם הגיע לו "הסוף". האם הדמות שנמצאת לבד מעבירה את הזמן בציפייה לשינויי או בעצם לא מצפה לו כלל? והאם הבדידות חונקת או דווקא משחררת?
תוך כדי חיפוש אחר חיבור בין שתי השפות האמנותיות של ניבי אלרואי ואלה רוטשילד מצטיירת תמונה טראגית של
