אותם השמיים הוא מופע פרפורמנס בהשראת ציורים קלאסיים המתארים סצנות המוניות של אלימות והתעלות. את הכאב של הימים האלה אנחנו מעבדות דרך הגוף, ולוקחות השראה מאמנים מתקופות רחוקות שיצקו משמעות לדימויים של מאבק ויסורים. מתוך אוזלת היד לעצור את האלימות וההתדרדרות סביבנו, אנחנו צוללות לתוך הקרביים של יהודית והולופרנס (בציור של קרוואג'יו) או של הנשים הסביניות (של ז׳אק לואי דויד) ומחזירות לעצמנו כוח וחופש ומעט שליטה. המשורר ו.ב. ייטס מתאר היטב את רוח התקופה בשירו האפוקליפטי ׳ההתגלות השניה׳ – ״הכל קורס; ציר הדברים נשמט; התוהו משתלח בעולם, נחשול עכור מדם…״ בעבודה הזו, אנחנו נשטפות בנחשול כדי לקום מתוכו ולנשום שוב.
