מתגלים

הגל קשור בכל תנועה והוויה של גופנו: בתנועת הנשימה, בליעה, הליכה, סקס, יניקה. מעצם היותה כה ראשונית תנועת הגל מדבקת כמו פיהוק.

שלושה רקדנים, שיוצרים למשך כל הריקוד תנועת גל לאורך עמוד השידרה, מרשים לעצמם ולמתבוננים להרכיב ולפרק את התחברויות השונות שנוצרות. לרגעים מאיצים את התנועה עד שהאנושי משנה הוויתו לחייתי, אימפולסיבי. החזרה לתקשורת אינסטינקטיבית מאפשרת להעביר גלים אחד לשני דרך העור ומשטחי הגוף המשמשים כחומר אנושי מהדהד. סאונד קערות טיבטיות, מחבר אל עולם ראשוני ויוצר מרחב מרטיט שמתעצם בשימוש הלופר והוספת הקול האנושי. האימג’ים מוקרנים בלופ, הם כמו עיניים שמתבוננות מהצד ונספגים בתוך הגוף המתנועע. נוצרים תעתועים של אור וצל שבהם הגוף החי הופך לחומר, לאובייקט.

מגיפת הקורונה שימשה  כזרז לשיקוף מבנים קימיים, הרגלים ודרכי תקשורת שלנו האחד עם השני. ההשראה להתרחשות מגיעה  מן התפיסה האונטולוגית של דאלז “היעשות חיה” לא במובן של חיקוי החיה ויציאה לחופש מהיותנו אדם אלא לבחון את הגבולות הקיומיים והשותפות: מרחב אהדה, איזור הקירבה. המופע מתרחש במרחב אינטימי, האנשים יוצרים את המעגל מסביב. אופי מבנה היצירה וצורת הישיבה, מייצר תחושה טכסית ההופכת את הצופים לעדים בנוסף להיותם שותפים להפלגה משותפת, הקשורה למחזור החיים, לידה ומוות, ומורכבות מערכות היחסים בינהם.

ביקורות: 

דר’ מורן גודס- ריצ’יטלי לשעבר מבקרת אמנות ,היום מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן.” הצפייה בפרוייקט המחול “מתגלים” מאת טלי זבילביץ’ הינה מתגמלת ובו בעת מאתגרת. זוהי צפייה אקטיבית המחייבת חלוקת קשב ותשומת לב בו זמנית למוקדים שונים. בהתאמה לאופן שבו הפרוייקט מפרק ומרכיב את מושג ‘הגל’ ונותן שלל ביטויים וצורות לאינסופיותו, כך גם הצופה נתון במעין תנועת גל פנימית שנעה בין חוויה לרפלקסיה- גילוי והתגלות. זהו פרוייקט מורכב שכשמו כן הוא, מתגלה וחושף עוד ועוד
שכבות לאורך המופע ומלווה את הצופה זמן רב אחריו”

אופיר נועה פרוביצור “אני רוצה לספר לכם על ההופעה של טלי זבילביץ’ שראיתי אתמול במסגרת הפסטיבל הקסום שאורגן פה, היצירה שהיא העלתה עם עוד 2 רקדנים, מוסיקאית ושימוש כל כך נבון ומרגש בחלל הבית שלה, כללה 4 קטעים שבאו לספר לנו על האנרגיה שעוברת בין אנשים. 3 קטעים של בום לפרצוף על מי שאנחנו המבוגרים, על כל מה שאנחנו סוחבים ועושים וחוסמים ובועטים באגרסיביות ואז הגיע הקטע הרביעי שבו הכול התנקה והייתה הרמוניה מדהימה של זרימה כמו גוף אחד של שמחה של אהבה שאי אפשר היה להתרגש ממנה עד דמעות לולא 3 הקטעים הקודמים לו. יצאתי נפעמת וראיתי את כל החיים שלי מולי עשויים באופן כל כך פנומנלי ומרגש, עצוב, מצחיק, קשוח, ילדי, כמוני כמו כולנו”
רונית פיינגולד- כוריאוגראפית וסופרת.”יצירתה של טלי זבילביץ’, הוא מופע מחול מהפנט. שלושה רקדנים המקיימים דיאלוג מרתק בינן לבין עצמם ובינם לבין מופע אורות יפהפה שמשתקף על הקיר ועל גופם של הרקדנים. דימויי ההקרנה כמו רוקדים ומשמשים כרקדן נוסף. הרקדנים מפגינים מקצועיות ווירטואוזיות. הריקוד נרקד כמו מתוך שקט פנימי
והקשבה לגוף ולמרחב. זוהי יצירה שמשלבת מדיומים שונים: מחול, מוזיקה חיה ואומנות חזותית השילוב משאיר את הצופה בחוויה של שלמות אמנותית”
Eliza Duenow, founder and director ‘the ARC Art“ I’m still sighing into the rich juicy resonance of your dance last night. Cannot express enough how powerful it was to see and be in the space of physical movement and touch. After so so so long, I hadn’t realized how very much I missed… and how much it roused a pull to bend-lift-reach-turn-lean-fall(!) Mmmmm” ’
ליאת גוטמן ברקאי, פסיכולוגית קלינית”היה כל כך מעורר מחשבה, מעורר אימפולסי תנועה וכל כך אסתטי. איזו מגבלה יפהיפה בחרתם לעצמכם לצמוח מתוכה.”