רקדנית וכוריאוגרפית עצמאית, נציגה בולטת של הגל החדש של אומנות ומחול בארץ, כאשר עבודותיה משתמשות בחופש ואומץ אומנתי בכדי לפתח שפה חדשה מתוך מחקר מעמיק תאורטי וגופני והקשבה עמוקה.
מעיין פועלת בציר שבין אומנות גוף לאומנות פלסטית ומשתמשת בגוף העירום כחומר אשר עומד בבסיס העבודה הכוריאוגרפית. עבודותיה מדברות עם המסורת וייצוגים של הגוף האנושי באומנות פלסטית וצילום, כאשר הגוף החי העירום מפרק אותם, מגיב להם, וחושף את עמדתו העכשווית ביחס למסורת שעיצבה אותו.
העבודות משתמשות במנגנונים כוריאוגרפים מנוסחים היטב המבוססים על מנת לפרק ולחבר מחדש את הגוף, וליצוק משמעויות חדשות לתוכו, ליצור מנעד בו בזמן אמת, טווח הראיה שלנו יכול להשתנות.
מעיין בעלת תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, החוג לתנועה והמסלול לכוריאוגרפיה ולמדה לימודי תואר שני בתכנית הבינתחומית באומנויות, אוניברסיטת תל אביב. בנוסף, היא בוגרת הסדנא להכשרת רקדנים בחיפה. הציגה את עבודותיה בפסטיבל אינטימדאנס וא- ז'אנר בתאטרון תמונע, פסטיבל צוללן, פסטיבל 'כלים', מרכז CCA, פסטיבל 'בין שמיים לארץ', האנגר אדמה, מוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מרכז שדרות 'אדמה', חשיפות בינלאומיות מחול שלם וסוזן דלל, תאטרון הבית, גלרית ברבור, Circe Platform בטבילסי- גאורגיה, תערוכת 'שיח פרוזדור' קולקטיב ה- BUSH, השתתפה באירועי BIDE בברצלונה. מעיין לימדה כמרצה בתכנית הבינתחומית באוניברסיטת תל אביב, השתתפה כמרצה בכנס של האגודה הישראלית לחקר המחול ובסדרת פוינט למחשבה, הפקולטה למחול, סמינר הקיבוצים.
Maayan Cohen Marciano, is an independent dancer and choreographer, she holds a B.A in movement and choreography from the Jerusalem Academy of Music and Dance, she also studied M.A. studies in the interdisciplinary Program in Arts, Tel Aviv University. Maayan is a guest lecturer at TLV University, Kibbutzim College of Education, and The Israeli Society for Dance Research
Maayan uses liberty and artistic courage in order to create new aesthetics based on deep research and a careful listening during the process, Her works span across the axis between body art and the plastic arts, and the material serving as the foundation of her choreographic work is the nude body
Maayan works develop an embodied discursive sphere in which she relates to the body captured in the traditions of plastic arts and photography, while the living body dissects them, reacts to them, and conceptualizes its present position to the tradition that shapes it
Maayan uses well-formulated movement mechanisms which based on reduction, a minimalist movement choice, and excessive use of it, purposely intending to allow the movement to dig deep into the body and expose its cultural layers such that the body is revealed as a cultural palimpsest
Maayan's objective is to direct attention through these enactments, to question art through the body, and to shape an autonomous space in which the body breaks apart and reassembles, releasing and reclaiming a wide variety of cultural and social contexts, and acquiring various essences and meanings
