יוצרת בתחום המחול המזרחי הנחשבת לפורצת דרך ומחדשת בתחום.
רקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית של הפקות מחול מזרחי, מרצה, מורה מקצועית ומטפלת מוסמכת בתנועה ומחול (MA אוניברסיטת לסלי).
במהלך לימודיה לתואר הראשון למדה בין היתר: לימודי המזרח התיכון ופסיכולוגיה. עבודת המאסטר שלה במסגרת התואר השני הוקדשה לחקר "האיכויות הטיפוליות של המחול המזרחי". פיתחה שיטה הוליסטית ייחודית ללימוד וטיפול באמצעות ריקוד הבטן המשמש כלי דרכו יוצרות הנשים גשר אל ההכרה וההוויה הנשית .
מנהלת את בית הספר למחול מזרחי והמסלול להכשרת מורים במסגרת המכללה האקדמית בוינגייט, מנחה קורסים וסדנאות במרכזי תרבות ומחול ומרצה במגוון נושאי המחול המזרחי במסגרות שונות. אלינא נחשבת לחלוצה בתחום העלאת המחול המזרחי על במות אמנותיות. מופיעה מזה שנים בליווי הרכב נגנים אותנטי , ומייצגת את ישראל על במות ופסטיבלים ברחבי הארץ והעולם.
יצרה והעלתה מופעים המשלבים יסודות מסורתיים עם פרשנות אישית. המופעים זוכים להצלחה ולביקורות משבחות של הקהל ואמצעי המדיה השונים.אלינא מוזמנת באופן קבוע ללמד, להופיע ולהרצות אודות שיטתה ברחבי הארץ והעולם.
עבודות קודמות:
ייצגה את ישראל בפסטיבל נשים אמניות בשבדיה ב- 1996, ובמסגרות נוספות בארה"ב, צרפת, איטליה, קפריסין, יפן וירדן.
ב-1996 העלתה במרכז סוזן דלל מופע בלווי תזמורת: "הרמון של אישה אחת". המופע, שהיה הראשון מסוגו, זכה להצלחה והציב סטנדרט חדש להופעות בתחום המחול המזרחי האמנתי.
במהלך 1998 הופיעה כסולנית אורחת ב"להקת כרמון" בסיבוב הופעות בארץ ובהופעה ייצוגית בתערוכת "האקספו"' בליסבון, פורטוגל.
ב-1999 ו-2000 הוזמנה מטעם מרכז סוזן דלל לנהל אמנותית את הפרויקטים: "רוקדים מזרח" ו"אגן של שושנים" שכללו רקדנים ומשתתפים רבים.
ב-1999 יזמה והעלתה יחד עם נטע שיזף את המופע: "מורנה אמורה": דיאלוג נשי בין הפלמנקו למחול המזרחי. המופע התקיים באירועי תרבות שונים בארץ (פסטיבל האישה – חולון, פסטיבל ישראל, פסטיבל כרמיאל, הרמת-מסך ועוד)
ובחו"ל (פסטיבל האביב- קייב, אוקראינה, שוויץ- סן מוריץ, פסטיבל ביולו באיסטנבול- טורקיה וסיבוב הופעות וכיתות אמן ברחבי ארה"ב ב-2004 וב- 2006).
ב-2002 יצרה את "געגועים ללולו…", שהינו המשך שיתוף פעולה עם התזמורת הערבית שמלווה את אלינא מאז 1996.
ב-2005 העלתה את "דלישס", יצירה המשלבת אמירה אישית וחדשה עם המסורתית. במופע השתתפו נגן כינור, זמרת אופרה והרכב רקדניות.
ב-2006 , לרגל ציון עשור לעבודתה המשותפת והפורייה של אלינא עם תזמורתה, העלתה את "דהב", אוסף יצירות מתוך עבודותיה הקודמות.
ב-2008 יזמה את "טורקיז וארגמן" – פרויקט שבמרכזו הרעיון של יצירות בכורה במחול מזרחי על הסגנונות והזרמים השונים בו: יצירה במחול מזרחי מסורתי ופולקלור לצד מחולות בפרשנות אישית ועכשווית למחול המזרחי. הפרויקט שמתקיים במרכז סוזן דלל הפך למסורת שנתית עם יצירות חדשות בכל שנה.
ב-2008 יצרה את "המוזות של אלינא" להרכב של 3 רקדניות.
ב-2009 יצרה את "פאן פנאן" להרכב של 3 רקדניות.
ב-2010 יצרה את "אום שירז" – בהשתתפות הרכב רקדניות ותזמורת אותנטית.
ב-2014 יצרה את "נסמה" – ערב יצירות בכוריאוגרפיה של אלינא בביצוע 7 רקדניות ואלינא
ב-2019 יצרה את עבודת המחול : "טביעי"
(מערבית: טבעי) ובכפל המשמעות בעברית : "תביעי" מלשון הבעה .
העבודה נוצרה בהשראת טקסי פולחן וטראנס המתקיימים במזרח ומבוצעת על ידי 3 רקדניות בכירות ואלינא