|
|
יוצרת בתחום המחול המזרחי הנחשבת לפורצת דרך ומחדשת בתחום. רקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית של הפקות מחול מזרחי, מרצה, מורה מקצועית ומטפלת מוסמכת בתנועה ומחול (מ.א. אוניברסיטת לסלי). במהלך לימודיה לתואר הראשון למדה בין היתר: לימודי המזרח התיכון ופסיכולוגיה. עבודת המאסטר שלה במסגרת התואר השני הוקדשה לחקר "האיכויות הטיפוליות של המחול המזרחי". פיתחה שיטה הוליסטית ייחודית ללימוד וטיפול באמצעות ריקוד הבטן המשמש כלי דרכו יוצרות הנשים גשר אל ההכרה וההוויה הנשית . מנהלת את בית הספר למחול מזרחי והמסלול להכשרת מורים במסגרת ביה"ס להשתלמויות מורים של מכללת וינגייט , ומעבירה קורסים בסטודיו שלה בתל אביב ובמרכזי תרבות ומחול. אלינה נחשבת לחלוצה בתחום העלאת המחול המזרחי על במות אמנותיות. מופיעה מזה שנים בליווי הרכב נגנים אותנטי , ומייצגת את ישראל על במות ופסטיבלים ברחבי הארץ והעולם . יצרה והעלתה מופעים המשלבים יסודות מסורתיים עם פרשנות אישית . המופעים זוכים להצלחה ולביקורות משבחות של הקהל והמדיה הכתובה. אלינה מוזמנת באופן קבוע ללמד, להופיע ולהרצות אודות שיטתה ברחבי הארץ והעולם. רשימת עבודות קודמות: ייצגה את ישראל בפסטיבל נשים אמניות בשבדיה ב- 96, ובמסגרות שונות בארה"ב, צרפת, איטליה, קפריסין, יפן וירדן. ב- 1999 ו- 2000 ניהלה אמנותית את הפרויקטים: "רוקדים מזרח" ו"אגן של שושנים" שכללו רקדנים ומשתתפים רבים והתקיימו בסוזן דלל. ב- 1999 יזמה והעלתה יחד עם נטע שיזף את המופע: "מורנה אמורה" : ב-2002 יצרה את "געגועים ללולו...", שהינו המשך שיתוף פעולה עם התזמורת הערבית שמלווה את אלינה מאז 1996. ב-2005 העלתה את "דלישס", יצירה המשלבת אמירה אישית וחדשה עם המסורתית. ב-2006 , לרגל ציון עשור לעבודתה המשותפת והפורייה של אלינה עם תזמורתה, העלתה את "דהב", אוסף יצירות מתוך עבודותיה הקודמות. |