* "דואטים" - מאת: ניב שינפלד ואורן לאור

משתתפים: נגה גולן ואורן לאור, סיון גוטהולץ וניב שינפלד, אורן טישלר ורן בן-דרור * מוזיקה: שוסטקוביץ: ואלס מתוך סוויטת ג'אז 1; בראהמס: חמישיה לקלרינט- פרק ראשון ; שופן: ואלסים ; מוריסי וסוזי-סו: אינטרלוד
מורכב מן היצירות: "על החיים ועל המוות", "קו-ווריאנס", "אינטרלוד".

מהעיתונות:
"אינטרלוד דואט מצבים קומי לשחקן ורקדנית: "רקדנית קטנה ואדומת שער, מפלרטטת באסרטיביות עם הענק הבישן, המגושם קלות וטוב הלב. הזוג משתמש בשני הפתחים של הבמה כדי ליצור קומדיה של טעויות במיטב מסורת הסלפסטיק של עידן הקולנוע האילם"
(אורה ברפמן Jerusalem Post)

"על החיים ועל המוות דואט לגבר, אישה ובטן הריונית: "מתמקד בנושא של תפקידים מגדריים, אחריות והסתכלות פנימית. שני הרקדנים נפלאים ורגישים, בוגרים ובעלי כנות אמנותית, שהופכים את העבודה למסמך מרגש" ( שם)
קו-וריאנס - דואט לשני גברים: "שניהם היו מאד קשובים האחד לשני וביצעו את הריקוד היפהפה עם אנרגיה וחיוניות מבלי לאבד את הרגעים העדינים והרגישים" (שם)

"אופיים של שלושת הדואטים שונה מאוד זה מזה. "על החיים ועל המוות", עם שינפלד וסיוון גוטהולץ, הוא מסה קצרה, מהורהרת, לעתים מכאיבה, על ייאוש בזוגיות שיש רק דרך אחת להתגבר עליה - הריון ולידה. הגבר חושק בפתרון הזה, כמעט יוצא מדעתו ואילו היא נבהלת, חוששת, מחפשת איך לא. התנועה חדה מאוד, בהתאם, ובאמצעותה שיינפלד וגוטהלץ חותכים, מתחככים, נוטפי כאב. מתבוננים בערגה אל משהו בלתי מוסבר, נמלטים זה מזה, שבים ונפגשים. הדואט הועלה לא מכבר בגרסתו הראשונית במסגרת אינטימדאנס של תיאטרון תמונע, והשניים המשיכו לעבוד עליו, לזכך, להרחיב, לשנות.

הדואט הגדול השני "קו וריאנס" הועלה לראשונה במסגרת "הרמת מסך 2004" עם שינפלד וגוטהולץ, והפעם, בהחלטה חכמה מאוד, הוא מועלה בגרסה חדשה לשני גברים - רן בן דרור ואורן טישלר. זהו דואט מיוחד ביצירתו של שיינפלד, המתאר בקווים רכים, מפותלים ומשתרגים, מערכת יחסים זוגית שיש בה נתקים, תלות הדדית, החלפת תפקידים, השלמה הדדית והרבה אהבה. העברת הביצוע מגבר ואישה לשני גברים משנה את המרקם העשיר ומעניקה לו משמעויות חדשות. בן דרור וטישלר, גבוהים וארוכי גפיים, יוצרים יפה ביחד ביטוי מיוחד לחלוקת התפקידים המסורתית ובזוגיות שלהם שניהם מתפקדים כגברים שיודעים גם את זהותם האחרת, את הנשי שבגבריותם.

הדואט השלישי, "אינטרלוד" הוא מעין קומיקס מקסים של חיזור הדדי בשלוש תמונות - פרולוג, מעין משחק מקדים לזוגיות הראשונה של "על החיים ועל המוות", אינטרלוד המקשר היטב בין עוצמת הרגש של הדואט שנגמר לתחרות של "קו וריאנס" שיתחיל, ואפילוג המחבר את שלושת הדואטים גם יחד. אורן לאור, גבוה ומוגבה על נעלי פלטפורמה, ונוגה גולן, כמעט מיניאטורה של חרסינה עדינה, מעניקים לערב כולו את אותו הומור הנחוץ כל כך לקיומם של חיזורים נואשים, ואת המבט האופטימי של ההצלחה.

וכך, הפרק החותם של "אינטרלוד" מאגד על הבמה את שלושת הזוגות במבע מרגש של אופטימיות חמה - שינפלד וגוטהולץ מאחור, בכמעט התרפקות אינטימית על ההריון, בן דרור וטישלר בשנת-אוהבים מפויסים מתרפקים בקדמת הבמה, ולאור עם גולן בתווך בדרך אל הזוגיות המבוקשת.

ערב מחול מקסים, מרתק בהתבוננות שבו על אהבה ועל זוגיות." (צבי גורן, הבמה)

* מתוך "בוא, תרגיש" - מאת: סהר עזימי

סולו בביצוע: מיה וייזר * מוסיקה: JIMMY AND MAMMA YANCEY - HOW LONG BLUES

יצירה העוסקת בחסך, פיזי ורגשי, המלווה את חיינו בנוכחות בלתי אמצעית,.
יצרנו את העבודה באמונה בכח הרגע ובכח הגוף והתנועה תוך ויתור מקסימלי על "קסמי התיאטרון", במעבדה זו אנו רוצים לשתף אתכם.

העבודה החלה כדואט גברים, "סוסי ברזל" שהוצג בפסטיבל הרמת מסך 2006.

מהעיתונות:
מה שנשאר בזיכרון הוא העוצמה... רות אשל, הארץ.